<h1>מעשה הגאונים סימן ג'</h1>
<h2>דף קח.</h2>
ואילו שאילות ותשובות של רבינו יצחק מן הכבד והלב. עשרה תרנגולין שנתבשלו כאחד שלימין ולא חתכון והוציאום ובשלו עוד עשרה או עשרים באותה קיפה עצמה של ראשונים ושוב בישלו עוד באותה קיפה עד ששים ולבסוף נמצא לב או כבד דבוק בתרנגולת ואין ידוע מאילו הוא לפי שכולם נתערבו עם הקיפה שנתבשלו בה כולו אם היא מצרפתן ובטל בששים ואם לאו וגם איסור והיתר שבלב או בכבד שנמצא בעוף מבושל או צלי (אין) [איך] שיעורו בנפרד או בדבוק, וששאלו על עשרה תרנגולין שנתבשלו כאחת והוציאום ובישלו אחרים באותה קיפה עצמה ועוד בישלו אחרים עד ששים ונמצא כבד דבוק באחד מהן כולן אסורין כדאמרינן טיפת חלב שנפלה על חתיכה חתיכה עצמה נעשית נבלה ואוסרת כל החתיכות בזמן שאין שם ששים חתיכות אף כאן כי נמצא כבד באחת מהן נעשית נבלה ואוסרת כל הראשונ' והקיפה ונעשה הכל נבילה לפיכך בין הראשונים ובין האחרונים כולן אסורין ואין הקיפה מצרפתן שיהא האיסור בטל בששים לפי שהקיפה עצמה נעשית כנבילה כשנתבשלו בה הראשונים. על הכבד כך הוא דינו אם הוא מחובר בעוף ובישלו העוף עצמו נעשה נבילה ואוסר בו כל החתיכות כולן ושיעורו של עוף עצמו בששים ד[כ]חתיכה של נבילה הוא ואם הוא תלוש שיעורו של כבד עצמו בששים ואם צלאו במחובר אף בעוף מותר מבחוץ ירכיו ואגפיו על פני כולן ומותרין באכילה וקולף הכבד מבפנים על כל סביביו יפה יפה וזורקו והשאר (חותך) [מותר] משום דמידב דאיב כדאמ' [קי"א ע"א] בכבדא עילוי בישרא דיעבד אין לכתחלה לא ויש שמחמירין בדבר. ודברים שמותרים ואחרים נהגו בהן איסור (ו)אין אדם רשאי להתירן בפניהן כדי שלא יביאו הדבר לידי קלקול וכל שכן בדבר זה דהואיל ויש שמחמירין (בין) שמצוה להחמיר ולגדור גדר ולעשות סיג לדבר [ובין כך] ובין כך אם מיל[או]הו בביעים וקרבים אע"פ שתלוש כבר מגוף העוף ודאי אסיר.
<h2>דף קט.</h2>
ושוב מעשה היה שאירע שנמצאו בתרנגולת שנתמלאה מן ביצים לב שנסרך בה ונתבשלה עם האחרת והיתירו גם התרנגולת עצמה לפי שהלב שיע ואינו פולט הדם ולא אסרו, לבד אותו האבר שהלב נסרך בו השליכו ולא יותר, ושוב צלו (ה)תרנגולת על האש ולא בקדירה ומצאו בה הלב לאחר צלייה והיתירוה.
<h2>דף קי:</h2>
ואילו שאילות ותשובות של רבינו יצחק מן הכבד והלב. עשרה תרנגולין שנתבשלו כאחד שלימין ולא חתכון והוציאום ובשלו עוד עשרה או עשרים באותה קיפה עצמה של ראשונים ושוב בישלו עוד באותה קיפה עד ששים ולבסוף נמצא לב או כבד דבוק בתרנגולת ואין ידוע מאילו הוא לפי שכולם נתערבו עם הקיפה שנתבשלו בה כולו אם היא מצרפתן ובטל בששים ואם לאו וגם איסור והיתר שבלב או בכבד שנמצא בעוף מבושל או צלי (אין) [איך] שיעורו בנפרד או בדבוק, וששאלו על עשרה תרנגולין שנתבשלו כאחת והוציאום ובישלו אחרים באותה קיפה עצמה ועוד בישלו אחרים עד ששים ונמצא כבד דבוק באחד מהן כולן אסורין כדאמרינן טיפת חלב שנפלה על חתיכה חתיכה עצמה נעשית נבלה ואוסרת כל החתיכות בזמן שאין שם ששים חתיכות אף כאן כי נמצא כבד באחת מהן נעשית נבלה ואוסרת כל הראשונ' והקיפה ונעשה הכל נבילה לפיכך בין הראשונים ובין האחרונים כולן אסורין ואין הקיפה מצרפתן שיהא האיסור בטל בששים לפי שהקיפה עצמה נעשית כנבילה כשנתבשלו בה הראשונים. על הכבד כך הוא דינו אם הוא מחובר בעוף ובישלו העוף עצמו נעשה נבילה ואוסר בו כל החתיכות כולן ושיעורו של עוף עצמו בששים ד[כ]חתיכה של נבילה הוא ואם הוא תלוש שיעורו של כבד עצמו בששים ואם צלאו במחובר אף בעוף מותר מבחוץ ירכיו ואגפיו על פני כולן ומותרין באכילה וקולף הכבד מבפנים על כל סביביו יפה יפה וזורקו והשאר (חותך) [מותר] משום דמידב דאיב כדאמ' [קי"א ע"א] בכבדא עילוי בישרא דיעבד אין לכתחלה לא ויש שמחמירין בדבר. ודברים שמותרים ואחרים נהגו בהן איסור (ו)אין אדם רשאי להתירן בפניהן כדי שלא יביאו הדבר לידי קלקול וכל שכן בדבר זה דהואיל ויש שמחמירין (בין) שמצוה להחמיר ולגדור גדר ולעשות סיג לדבר [ובין כך] ובין כך אם מיל[או]הו בביעים וקרבים אע"פ שתלוש כבר מגוף העוף ודאי אסיר.
וראיתי הלכה למעשה באשפירא שבישלו ח' תרנגולין בקדירה אחת ומצאו באחת מהנה כבד נסרך בה ואסרו כולם מפני הטעם הזה שאמרנו למעלה כיון שנסרך הכבד לתרנגול' ודבוק הוא נמצאת התרנגולת כחתיכה של נבילה ומשערינן ששים כנגד אותה התרנגולת ולא היה בין תבשיל ובין תרנגולת ששים ואסרום כולם.
<h2>דף קיג.</h2>
מה שנוהגין במקומינו לנקר הבשר בתוך שלשה ימים שאלתי מרבינו הגדול נ"ע ואמר לי אף אבי היה זהיר בכך אבל לא שמעתי טעם מפני מה ולא מוצא כתוב. וכמדומה לי שדם מתבלע באיברים בג' ימים ושוב אינו יוצא לא בהדחה ולא במליחה או שמא מטעם [ח' ע"ב] לא ליסחיף איניש כפלי עילוי בישרא דדאיב תרבא ובלע בישרא ובתוך ג' שמא בלע וכאן אין חוששין.
ושמעית מיניה דמור' דהני קרבים (דמגלו) [דמלגי] להו ברותחין כדי (להכשיר) [להעביר] הזוהמא מינייהו צריך למלחינהו מקמי דלשוי להו לקדירה משום דמוחזקינן להו משום דמא דהאי דאמרינן אין מחזיקין דם בבני מעיין הני מילי לבני מיעים דדקים הן אבל לקרבים ולריאה ולשאר הקרב בעי למימלח להו מקמי דשוי להו בקדירה למימלחינהו במיא דרתיחה ואי עביר ושוי קמי דמלח להו אסירי משום דמא ונוהגין למימלח אפילו בני מעיין משום סחור סחור נזירא לכרמא לא תקרב.
